הגוף היוגי

הפיזיולוגיה של היוגה אינה דומה לפיזיולוגיה המקובלת והרגילה דרכה אנו תופסים את הגוף. הפיזיולוגיה של הגוף היוגי מתייחסת לגוף המעודן, הגוף הפראני או גוף האנרגיה שלנו. אלה הם רבדים ומימדים בלתי נראים לעין. הידיעה וההבנה של גופים עדינים אלו יכולה להביא אותנו לשינוי תודעתי. הידע אודות גופים אלו היה במשך שנים רבות ידע נסתר ואזוטרי. רק יוגים שהקדישו את זמנם לתרגולים עמוקים, זכו לגעת בסודות הידע דרך המורה הרוחני עמו חלקו ובמחיצתו ישבו ולמדו.
חמשת הרבדים (קושות) kos'as )
הפיזיולוגיה היוגית מתארת חמש מעטפות או רבדים במבנה האדם. אלה הם חמש מעטפות העוטפות את האטמן, הנשמה. האטמן הוא הניצוץ האלוהי, הניצוץ של התודעה הנצחית השוכן בכל אדם. מחוץ לאטמן, שהינו בלתי נראה לעין, מתקיימים הרבדים הבאים:
אננדמאיה – רובד האושר העילאי.
ויגיאנמאיה – רובד האינטואיציה, ידע גבוה.
מנומאיה – רובד האינטלקט, זיכרון, תפיסה והגיון.
פראנאמאיה – רובד האנרגיה, הכוח החיוני המניע את הגוף והתודעה.
אנאמאיה – רובד המזון, הגוף הפיזי, נקרא כך על שום היותו תלוי באוכל לצורך קיומו.
כל העטיפות הללו נמצאות בקשר גומלין אחת עם השנייה . הן מהוות ביטוי לתודעה. כל מעטפת בנויה מאנרגיה הרוטטת במהירויות שונות ובתדרים שונים. ברובד הפיזי האנרגיה נעה באיטיות. ככל שאנו נעים דרך המעטפות , הרטט הופך מהיר ומעודן יותר עד שהוא שוב נטמע בתודעה הטהורה. האנרגיה היא בסופו של דבר הצורה הדינמית של התודעה (שיוה ושאקטי, תודעה ואנרגיה) ותודעה היא צורתה הפוטנציאלית של האנרגיה. לכן כל צורת קיום שלנו, כל רמת קיום שאנו חיים בה, מתאפיינת באיכויות שונות של תפיסה, רגש, מחשבה ומודעות. הרטט של האנרגיה, הפראנה – היא השתקפות של הצלילות, הזיקוק וההרחבה של התודעה.
בדרך היוגה אנו שומעים על הביטוי, העלאת המודעות, הרחבת התודעה. הכוונה היא להרחיב את התודעה כך שתוכל לחבוק את כל חמש העטיפות. כשאנו מתרגלים מדיטציה ומתאמנים בתרגול רוחני, אנו מעלים את הרטט ומעדנים את האנרגיה, את הפראנה שנמצאת בבסיס הקיום שלנו כך ש התפיסות והרגשות שלנו, המחשבות והרעיונות שלנו, כל המסכת האנושית שלנו הופכת להיות יותר מעודנת ויותר רחבה. כשרמת האנרגיה היא נמוכה והרטט גס, אנחנו נהיה מודעים אך ורק לרובד הפיזי.ואז כל הרגשות שלנו וצורת החשיבה שלנו תהיה ממוקדת בגוף ובצרכיו, בתשוקות שלו ובסבל שלו. כשאנחנו מעלים את רמת האנרגיה ומעלים את המודעות שלנו למימדים גבוהים יותר באמצעות הסדהנה שלנו (תרגול רוחני, מדיטציה) , אנו הופכים להיות מודעים לפראנה ולרובד הרוחני של הקיום שלנו. ברבדים גבוהים יותר ניתן להגיע למקומות של אינטואיציה גבוהה.
דפוסי האנרגיה של הקושות הם רב ממדיים ומוזנים על ידי זרמים של פראנה. ה"צינורות" שבהם הפראנה זורמת בגוף האנרגטי שלנו נקראים נאדים. לעתים תורגמה המילה נאדים ל "עצבים" אך תרגום זה אינו מדויק ולוקה בחסר.הנאדים אינם מערכת העצבים. נאדי פירושו זרימה, כל מה שהוא זורם הוא נאדי. כמו שהמים זורמים בנהר כך פראנה זורמת בנאדים. מעבר למערכת העצבים יש לנו רשת של ערוצי אנרגיה שנקראים נאדים. נהרות של אנרגיה הזורמים בגוף ובנפש. הפיזיולוגיה של היוגה מתארת 72000 נאדים בגוף. מתוכם 14 הכי חשובים. מתוך ה 14 ישנם שלושה ערוצים שחשיבותם גבוהה ביותר והם נקראים: שושומנה, אידה ופינגאלה. בניתוח כירורגי לא ניתן לראות את הנאדים. איך נוכל אנחנו לחוש אותם ולהכירם ?
ככל שאנו מתפתחים על דרך היוגה נוכל לפתח רגישות ומודעות לזרימת האנרגיה הנמצאת בנאדים שלנו. כשהחלונות בחדר פתוחים, יש זרימה של אויר בחדר. באותו אופן אנחנו הופכים להיות מודעים לזרימה של פראנה בגוף האנרגטי שלנו. ככל שאנחנו מעלים את הרגישות שלנו דרך התרגול הרוחני, הסדהנה שלנו, כך נהיה משוכנעים יותר ויותר בקיומם של הנאדים ונהרות האנרגיה הזורמים בנו. נלמד לחוש את הנאדים כמוליכי אנרגיה מעודנת ובעלת עוצמה.
אידה ופינגאלה
שלוש הערוצים האנרגטיים העיקריים הם אידה, פינגלה ושושומנה. המקום מהם הערוצים הללו מתחילים הוא קצת מתחת לעצם הזנב בבסיס עמוד השדרה. אידה נאדי זורמת משמאל לעמוד השדרה עד למרכז הראש ומסתיימת בנחיר השמאלי. פינגאלה זורמת מצידו הימני של עמוד השדרה , מתאחדת עם אידה במרכז הראש ומסתיימת בנחיר הימני. שושומנה נאדי זורמת במרכז הגוף לאורך עמוד השדרה. בכתבי היוגה אידה נאדי נקראת ערוץ הירח, (צ'נדרה ) ופינגאלה נאדי נקראת ערוץ השמש, (סוריה). הערוצים האלו משפיעים על המישור הגופני, הרגשי, המנטאלי והרוחני של קיומנו כיון שהם מקרינים על כל הרבדים (הקושות )מהגוף הפיזי, עבור בגוף המנטאלי וכלה בגוף הרוחני. נציין שהזרימה האנרגטית באידה ופינגאלה יכולה להיות משויכת לתפקוד התקין של מערכת העצבים האוטונומית. כשאידה היא דומיננטית זה מתבטא ברגיעה ונינוחות כיון שאידה שולטת על מערכת העצבים הפאראסימפטטית וכשפינגאלה דומיננטית היא מתייחסת למערכת העצבים הסימפטטית. בזרימה דומיננטית של אידה, הנחיר השמאלי יהיה יותר פתוח ופינגאלה מוחשת דרך זרימת אויר של הנחיר הימני.
במישור הפסיכולוגי, הזרימה של אידה ופינגאלה קשורה לתפקוד של שני צידי המוח. אידה שייכת לתפיסה הוליסטית וחשיבה אינטואיטיבית, אוריינטציה להתבוננות פנימה ועולם דמיוני עשיר. פינגאלה מיוחסת לאונה השמאלית ששייכת למישור הלוגי, מילולי, אנליטי ורציונאלי. חשיבה שהיא יותר לינארית, אוריינטציה לעולם החיצון. אידה יוצרת השראה ופינגאלה מאפשרת עשייה ומימוש.
הפראנה הזורמת בשני הנאדים העיקריים הללו מחולקת בכל הקושות, כולל בגוף הפיזי, על ידי רשת של ערוצים קטנים, מעין תעלות אנרגיה קטנות, שגם הם נקראים נאדים. בכתבים העתיקים של האופנישאדות מדברים על 72000 נאדים כאלה. זוהי רשת מסועפת באורגניזם האנושי האחראית לחיוניות הגוף, צלילות הנפש ועידון התודעה.
היוגים מייחסים את מצב הבריאותי של האדם לזרימה החופשית של הפראנה בנאדים. אם הפראנה חסומה בנקודה כלשהי, תיווצר מחלה. אם יש אנרגיה עודפת או חסרה, גם אז תיווצר מחלה. הפראנה חייבת להיות בזרימה מאוזנת בכל הערוצים ובכל הרבדים. כאן מגיעה היוגה ומאפשרת למתרגלים שמירה על בריאותם כיון שהיא בנויה כך שהיא מפזרת את האנרגיה לכל אברי הגוף ולכל הערוצים ומקיימת הרמוניה של פראנה. מחלה היא חסימה אנרגטית וחוסר איזון פראני והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחת מהקושות. הסיבה יכולה להיות פיזי, מנטאלית, או רגשית והסימפטומים של המחלה יהיו קשורים לחסימה שנמצאת ברובד זה או אחר. כך אנו יכולים להבין את הקשר בין הגוף והנפש ולראות שמצב נפשי ישפיע גם על מצבנו הגופני.
התרגול היוגי מכוון אל טיהור הנאדים כדי שהחסימות יפתחו וזרימה של פראנה שוטפת את ערוצי האנרגיה שלנו, אנו משיגים איזון והרמוניה בו האנרגיה של קבלה ונתינה נמצאות באיזון, וכך יכול להתאפשר מצב נוסף בו השושומנה נאדי נכנסת לתמונה והופכת להיות אקטיבית. במצב זה יש לנו גישה לאנרגיה יותר מעודנת, לאנרגיה רוחנית. כשהפראנה זורמת בשושומנה אנו חווים מצבי תודעה גבוהים שמאפשרים תובנות רוחניות והארה. כשהאנרגיה זורמת בשושומנה מתרחשת העצמה של אספקטים שונים באישיות שלנו שמתחילים להתגלות דרך פעילות של הצ'קרות. אידה ופינגאלה מסתעפות במעלה השושומה בתנועה ספיראלית ומקיימות ביניהן נקודות מפגש,מעין צמתים. נקודות המפגש האלו נקרות צ'קרות. כמו שמפגש של זרמי נהר בנקודה מסוימת יוצר מערבולת, כך המפגש של שני הערוצים האנרגטיים האלו יוצר מעין גלגל אנרגיה הנקרא צ'קרה, מעין מערבולת. בכל צומת כזו בהן אידה ופינגאלה נפגשות לאורך השושומנה נוצרת מערבולת צ'קרה, תנועה מעגלית ומחזורית של אנרגיה. בצ'קרות הללו נאספות האנרגיות הגופניות, המנטאליות, הרגשיות והרוחניות.
יש לנו שישה צמתים עיקריים בהם הנאדים נפגשים ויוצרים את הצ'קרות. בנוסף, ישנן אלפי צ'קרות קטנות בגוף. לכל צ'קרה יש נקודת סימון בגוף וכשאנחנו מתרכזים בנקודות אלו אנו יכולים להיות מודעים לנוכחותן. הצ'קרות משפיעות הן על מערכת העצבים והן על מערכת הבלוטות האנדוקרינית. הצ'קרות מהוות גשר בין הגוף לנפש. הן מתפקדות כמחסנים לאפסון אנרגיה וחלוקתה בגוף והתפקוד הטוב שלהן חשוב לרווחה הפיזית, הנפשית והרוחנית שלנו.
האדם המואר מיוצג על ידי הסהסררה צ'קרה, שהיא צ'קרת אלף העלים מעל כתר הראש. כל עלי הלוטוס פתוחים לקבל את אנרגיית החיים , את הפראנה הקוסמית כדי שתוכל לחדור אל הנאדים ולזרום שם ללא מהמורות. הפריחה של הפוטנציאל האישי שלנו בא לידי ביטוי דרך ההתעוררות של הצ'קרות. זוהי המטרה הסופית של היוגה: הגשמה עצמית, בריאות, חיוניות ושמחת חיים. החוויה של המצב העילאי הזה נקראת סמדהי, הארה. החוויה מתרחשת כשהכוח הרוחני החבוי בתוכנו בצורת קונדליני מתחיל להתעורר ולעלות במעלה הצ'קרות כדי להתחבר אל המקור העליון בסהסררה. שם מתקיים האיחוד של שיוה ושאקטי, זכר ונקבה, שמש וירח. האיחוד הזה נחשב על ידי היוגים לדרגה הגבוהה ביותר של הקיום האנושי.

תגובה אחת בנושא “הגוף היוגי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *