בכתבים העתיקים של היוגה יש מקום נרחב למושגים חופש ושחרור. מטרת היוגי היא להשתחרר מכאב ולהפוך את התודעה שלו להיות שקטה וצלולה. במצב זה, אומרים לנו בכתבים, יוכל היוגי לחוות את האחדות הנכספת בינו לבין היקום, בינו לבין אלוהיו. הרבה מאיתנו מגיעים אל תרגול היוגה כדי להשיג בריאות טובה והפרסומים בכל מקום מבטיחים לנו עוד שלל דברים נעימים כמו מראה מצודד, ריכוז טוב יותר ושקט נפשי. אך יש לזכור שיוגה היא דרך רוחנית. היא משמשת כאפשרות לאדם באשר הוא אדם, להתפתח ולצמוח להיות אדם בריא, שמח, חיוני ומלא בחמלה ואהבה לברואים. היוגה מאפשרת חיים בעלי משמעות לאדם המתרגל בהתמדה ולאורך זמן. וגם אלו אשר מגיעים ליוגה בדרך כזו או אחרת, ש"מתוך שלא באו לשמה, באו לשמה".
הרבה נכתב בכתבים העתיקים על הדרך והתרגול אך ניתן להגיע אל המטרה באופן די פשוט. היום בעידן שלנו כל הכתבים העתיקים נגישים לכולנו אך אנו יודעים שאי אפשר להגיע להגשמה עצמית דרך מילים. הידע הרב העומד לרשותנו בכתבים אלו עלול לבלבל אותנו יותר מאשר להוליך אותנו בבטחה על הדרך.
מטרת העל של היוגה היא איחוד. איחוד האדם עם עצמו ואיחוד האדם עם היקום סביבו. לא עוד תחושת נפרדות. איך יוכל המתרגל היוגי להעצים את עצמו ולהגיע אל תחושות נעלות אלו? בשלבים הראשונים על התלמיד למצוא לעצמו מורה. מרגע שנולדת בתוכך קריאה לחיים בעלי משמעות ורצון ללמוד ולהכיר את עצמך, הקריאה הזו מהדהדת ביקום וללא שום ספק ייקרה בדרכך מורה המתאים לך ולצרכים שלך. היקום יספק לך את מבוקשך.
לעתים המורה שלך יגיע באופן אחר לגמרי מאשר דמיינת אותו או אותה ולבטח ילבש צורה של אדם פשוט ורגיל. אם הנך תר אחריו, הוא יגיע אליך. המורה שלך הוא ביטוי נפלא למסתורין של החיים כיוון שבאמת הוא שיקוף שלך והוא אינו אלא ההתגלמות שלך עצמך. לכן אתה תמצא את עצמך מאוד נמשך לקול שלו, לתנועות שלו, למילים שיוצאות מפיו. לעתים המפגש הוא כה עצמתי עד שייתכן שבשלב ראשון תנוס על נפשך ותיצור דרמות סביב המפגש רק כדי לא להימצא בחברת אותו אחד שמשקף לך את עצמך כל כך בצלילות…
אם תוכל להתגבר על משוכת הפחד נכונה לך דרך קסומה ומיוחדת.
מיהו המורה שלך ? שוב, המורה שלך אינו אחר מאשר אתה עצמך. המורה שלך, תפקידו לחבר אותך לעצמך ולהיות לך לעזר בהתקרבות וביצירת האינטימית שלך עם עצמך. בסופו של דבר המורה מעוניין ליצור קשר בינך לבין המורה הפנימי שלך, מצפן הדרך שלך, אתה עצמך. כדי שתוכל להגיע אל היעד תצטרך לפתח משמעת ולחיות על פי אמות מידה מוסריות. כלומר לדבוק באמת ללא פחד. מה שאתה מחפש הוא מעבר לחושים, אך אתה חייב לשלוט בחושיך וללמוד להגיע אל האמת. האמת והאור נמצאים מעבר לחושים, מעבר לאינטלקט.
באופנישאדות נאמר:
בעירו של בראהמן מסתתר סוד – הלוטוס של הלב. בלוטוס ישנו חלל ובתוך החלל הזה נמצאת התגשמות כל המאוויים שלנו. מה שנמצא בתוך החלל הזה, אליו אנחנו צריכים לשאוף ואותו אנחנו צריכים להגשים.
כדי להגיע אל הלב צריך להשקיט את החושים, את המחשבות את הספקות והפחדים. צריך להתגבר על החשדנות, על העייפות, על הרפיסות ולעתים גם על הנוחות..
הדרך הרוחנית אינה מבטיחה חיוך תמידי של אושר על פנינו והיא אינה מביאה אותנו לחיות ב"גן עדן של שוטים" שאינם מודעים למציאות ולטבע המציאות. ההפך הוא הנכון. יוגה ומדיטציה מפנים מקום רב על הדרך להשגת ראייה צלולה.
כל הפרקטיקות הרוחניות מכוונות למפגש של אמת עם עצמנו. מה שחשוב הוא לא להתבלבל בין הפרקטיקה שהיא כלי בלבד לבין האמת. הפרקטיקות אינן המטרה עבור מחפש הדרך ואל לנו להתבלבל ולשקוע בתוכן. עלינו ליצור בתוכנו את ההבחנה הברורה בין הכלים לבין המטרה לכן אין חשיבות מהותית לכלי. הכלים השונים נועדו לאנשים שונים. מה שמתאים לאחד לא יתאים לאחר. אין דרך אחת נכונה וטובה לכולם.
חלק מההחלטה שלנו, אני מאמינה, לבחור בכלי מסוים ולא אחר, הן סמסקרות ישנות, הטבעות ורשמים שניטעו בתוכנו, והן מוליכות אותנו להעדיף דרך אחת על אחרת.
אם קריאת הלב שלך היא תרגול אסאנות, אזי ההתחלה שלך תהיה עם מפגש דרך הגוף. בעיני זוהי הזדמנות פז לפגוש את האמת במערומיה ולצאת נשכרים.
תרגול אסאנות יביא אותנו למפגש ראשון עם היכולות ועם הגבולות של הגוף שלנו. הרבה מאוד פעמים ואולי אעז ואומר כמעט תמיד, אנחנו פוגשים את הכאבים שלנו, את חוסר הגמישות, דווקא את החולשות שלנו. המפגש הראשוני הזה הוא חשוב כי הוא מעמיד מולנו מראה שבה אנחנו רואים את עצמנו כפי שאנחנו במציאות. זה הצעד הראשון בדרך והוא צעד חיוני.
לרובנו יש תפיסה לא נכונה ולא אמיתית על עצמנו. כאן, בתרגול היוגה, המפגש שלנו עם עצמנו על המזרן מביא אותנו לראות את עצמנו ללא כחל ושרק. עמדת פתיחה טובה להתחיל ממנה חיים של אמת.
אם יש בך מוכנות ואומץ להתבונן בעצמך דרך תרגול תנוחות היוגה, מהר מאוד תיווכח שתנוחות היוגה הן מפתח משומן היטב שיש ביכולתו לפתוח שערים גדולים אל עצמך.
חשוב להזכיר שבעידן שלנו, כל הידע אשר בעבר נלמד בחדרי חדרים והועבר בסודי סודות ממורה לתלמיד, הידע הזה פרוץ וניתן לנו ללא הגבלה. מעבר לבלבול שעובדה זו יוצרת, מתקיימים גם תהליכים שונים שבהם אנו עלולים למצוא את עצמנו מקפצים משיטה לשיטה, או ממורה למורה. במקום להישאר ללא הפרעה מבפנים, במקום למצוא את השקט, נהפוך להיות צרכנים חסרי מנוחה של אשליות ונמצא את עצמנו נבוכים וחסרי שקט. התרגול שלנו, אם נדבק בו, המורה שלנו, אם התמזל מזלנו למצוא אותו, יביאו אותנו לראות את הטוהר של טבענו האמיתי, לחזות בו ולחוות אותו.
כל מה שנותר הוא להמשיך ולאמן את עצמנו, להמשיך ולתרגל במסירות ובאהבה, לטפח את התכונות הטובות שלנו של ידידותיות, שמחה ואהבה כפי שפטנג'לי מציע לנו בפסוק 33 בפרק הראשון שלו ביוגה סוטרות הקסומות. התכונות הללו, הוא אומר, שומרות אותנו במצב של שקט תודעתי.
המסע פנימה לתוך עצמנו הוא מסע מופלא. מי שיש לו זיכרון עמום של שקט, של להיות מופרד מכל מה שקורה בחוץ, של חווית עצמי ברורה וזוהרת, של געגוע אל הנעלה והכיסופים אל האחדות עם טבע העצמיות – לא יוותר וימצא בתוכו את הכוח לגעת באמת, בחכמה וביופי הנאצל.
הרהורים על דרך היוגה
להגיב