יוגה היא תודעה מתפתחת. יוגה היא מצפון מתפתח. אנחנו מפתחים את זה דרך מה שאנחנו עושים.
אם אתה טועה ואינך יודע שאתה טועה, המורה יתקן אותך. בשלב מאוחר יותר אנחנו מצפים שהתלמיד יבין שהוא טועה וצריך לתת לו את החופש לתקן את הטעויות שלו. אם התלמיד יודע שמה שלא יהיה, יתקנו אותו – זה מצב לא טוב.
כהורה אתה מצפה שהילד יתחיל להבין מה נכון ומה לא נכון. אם הוא לא מבין אתה מתקן אותו. אחרת אם אתה מתערב בכל דבר הילד לא יתפתח. כמובן שאתה נמצא שם כדי לעזור לילד.
זה לא דבר טוב להמשיך ולתקן תלמידים. המורים עלולים בקלות להפוך להיות "מוצאי פגמים". אם אתה מפתח טבע ביקורתי ומוצא כל הזמן טעויות זה נורא. המורה מתחיל לפתח אישיות חסרת סבלנות.
יש לך עולם מלא. יוגה היא נושא הוליסטי.
אני לא נותן לכם הנחיות.
אם אני רוצה לקנות ירקות בשוק ליום אחד, מספיקות לי 2 ידיים ו- 10 ק"ג. אם אני לוקח משאית עבור זה – זה יותר מידי. זה מה שאנחנו עושים. גורוג'י היה המשאית. אנחנו לא השתמשנו בפוטנציאל שלו. לא כל דבר צריך להילמד על ידי גורו. לא כל דבר אפשר ללמד אבל כל דבר אפשר ללמוד. מתוך התבוננות בו (באיינגאר) אפשר היה ללמוד המון. לא הרבה אפשר ללמד. אל תצפו שאת הכול אפשר יהיה ללמד. גם כשאתה מאוהב ואוהב אינך יכול לבטא את האהבה שלך במילים. היא מעבר למילים.
כל הדברים נמצאים ביחסי גומלין, בתלות הדדית. תלות היא מציאות. כשקיימת תלות הדדית אין מקום לקונפליקט למרות ההפרדות. עליך ללמוד לזהות מי היא הישות התומכת והנדיבה שלך. הגורו בתוכך. כאשר אנחנו איננו מבחינים במציאות זה גורם לנו לעשות המון טעויות. אם אינך נמצא במצב תודעה יוגי זה מצב שאינו יכול להיות ללא אשמה.
מדיטציה היא לכל אחד. אנחנו חושבים שאין לנו מספיק מיומנות.
יש הרבה עליות וירידות בתרגול שלנו. אנחנו צריכים ליצור תנאים לתרגול שלנו. אנחנו רוצים להשיג אבל אנחנו לא מספיק דואגים לבסס את התרגול. אנחנו חייבים שיהיו לנו תנאים מסוימים. אם אנחנו כל הזמן שועטים קדימה אנחנו לא בעצם מתקדמים. אם כל הזמן מתקנים אותנו זה לא יעבוד. מתישהו אנחנו צריכים לעצור. קחו לכם הפסקה, אתם חייבים לעבוד כדי לבסס את התרגול. הגישה צריכה להיות " אני רוצה להטמיע את מה שלמדתי ולא מייד למהר לקבל עוד הנחיות, עוד נקודות ".
תפתחו רגישות. אתם לא צריכים כל הזמן לשעוט קדימה ולהביט קדימה. אם אתם מפתחים רגישות אתם תבינו איך האסאנות מבוצעות עליכם. רגישות יוצרת התעצמות. לכו לכיוון של תרגול דיסקרטי ומלמד. אתם תלמדו לדעת את השינויים שמתרחשים אצלכם.
לדוגמה אם אתם מתרגלים שירשאסנה (עמידת ראש) אחרי טדאסנה (עמידת הר). השירשאסנה מתרחשת לא מהרגע שאתם עומדים על הראש אלא רק אחרי זמן מסוים. מגיע מצב שהמאפיינים של שירשאסנה מגיעים. אתם מודעים לזמן שהמאפיינים מגיעים ואז המצב של שירשאסנה מגיע אבל הוא לא סטאטי. זה מתחיל לשקוע.. עד שזה לא שירשאסנה.
לאלוהים שלך אין צורה אך הוא נמצא בכל הצורות.
Antaryami
הוא השליט הפנימי. הוא אישוורה. זוהי ישות אשר נמצאת אצל כולנו. זה לא מבוסס על אמונה, זו מציאות. זוהי ישות מטאפיזית בתוכנו.
כשאתה מתרגל, אחרי שהבאת את עצמך לתנוחה במאמץ של השרירים, צריך, מבלי לאבד את המקום שהגעת אליו, להוריד את המאמץ. תשאל את עצמך: "האם אני יכול להוריד לאט ובהדרגה את המאמץ? אני לא מתפשר על ועם התנוחה. משהו יקרה במהלך החיים שיווצר איזשהו משבר. אז אם אתה בתהליך של התבססות והאחדה, המשבר לא ישפיע עליך כל כך.
החיים מביאים איתם מצבים שונים.
כל אימת שאתה הולך על אינטנסיביות ועל מאמץ אתה צריך להוריד הילוך. אתה צריך להתארגן על רמות אינטנסיביות שונות. בהתאם לתקופות שונות, עונות שונות, זמנים שונים בחיים. ליצור רמה של סטנדארט מינימלי. זה יכול להיעשות בכל זמן. גורוג'י לא יכול היה לעשות כל הזמן כמו ב"אור על היוגה". הוא יצר סטנדארט מינימלי עבור עצמו.
אם אתם כל הזמן מתרגלים על מזרן, הרקמות הרכות בכפות הרגלים לא יפתחו אינטליגנציה. המזרן אוחז בך כך שהרקמות הרכות לא מתחנכות.
לפעמים תתרגלו בלי מזרן כדי לחנך את הרקמות הרכות בכפות הרגליים.
בשירשאסנה או סופטה פדנגושטאסנה או סופטה בדהה קונאסנה תביאו את מעגל הנשימה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. בצעו אודיאנה. אודיאנה מאוד חשובה בנשימה פראנאימית. לא רק לנשום אל בית החזה. כאשר נושמים נשימה מלאה ומגיעים לבית החזה זו נשימה מלאה אבל אולי לא שלמה. אני מציע נשימה מעגלית. אודיאנה קטנה שהופכת לאודיאנה רחבה. השאיפה היא באודיאנה באזור הבטן.
אתם כמורים צריך שתהיה לכם יכולת אבחנה. אנחנו לא מוצרים שנוצרו בבית חרושת. לפתח תרגול של אודיאנה בשאיפה או בנשיפה זה עולם ומלואו. הבנדות מגיעות יחד, לא בנפרד. האודיאנה שאנחנו עושים היא מודרה ולא בנדה. מה שלא תעשו, יש דליפה של הנשימה.
ישנם צעדים להתבגרות והתבססות התרגול. ישנן תבניות של וילומה פראנאימה שיובילו אותך לעומק ובגרות בתרגול. אינך יכול לרצות להתבסס ולהתבגר בתרגול שלך מבלי שתכיר את את הרמות השונות של התרגול. יוגה עוסקת בתודעה. בחומרים של המיינד. אינך יכול לעקוף את זה בדרך לעומק ובגרות.
לצלילים יש פוטנציאל. קיימת פראנאימה עם מנטרות. הסרעפת ממש נושפת דרך הצלילים של האותיות. זה מעורר את הקונדליני בפראנאימה קושה. שם הקונדליני נדמית לנחש והנחש מכשף. זה לא תיאור ביו מכני שיגרום לכם לעשות את זה. לצליל יש פוטנציאל לגרום לכם לעשות את זה.
Nada Brahma
כך זה נקרא. אתה צריך להפוך להיות אמן הנשימה. כמו שצורף הוא אמן הזהב. תקחו איזשהי תבנית נשימה ותעבדו עליה עם הצלילים. זה יעזור לכם לפתח רגישות. יוגה אינה נעשית, יוגה מתרחשת. הקריות של הפראנה עושות את זה. אתה אינך צריך לעשות את זה. זה מטיל את הכישוף שלו. יוגה במהותה מתרחשת.
כשאתה לומד, אתה לא יכול להיות כל כך צר ונוקשה.
זה בעצם שימוש במנטרה. אפשר להשתמש במנטרות זרע. לצ'קרות יש את המנטרות זרע שלהן