במפגש הראשון שנקרא מפגש הכוונה ואוריינטציה, פרשנט היה אמור לתת לנו כיוון לסמינר. הוא דיבר ואמר את הדברים הבאים כשהרבה הומור מתובל בדבריו: איך אני יכול לתת לכם אוריינטציה ? אני עצמי לא באוריינטציה עם עצמי (כולם צוחקים)… אני לא רואה דברים, אני מתבונן. אינטנסיב זה משהו שמעלה בך חרדה. אני לא מעביר Intensive
אלא אני יוצר אורך Extensive
אלו שמארגנים אינטנסיבים הם בלחץ בלתי רגיל והם אף פעם לא ממש נורמלים וגם אלו המשתתפים לא לגמרי נורמלים. אינטנסיב יוצר חרדה והתלהבות יתר. זו אחת הסיבות שאני לא עושה אינטנסיבים. אני מלמד רק בפונה. זה לא שאני לא אוהב אחרים. זה לא העניין. אני רוצה להיות בבית ואני רוצה להיות לא פורמלי. זה הבית שלי. התלמידים מכירים אותי. הם לא התלמידים שלי. הם התלמידים שמגיעים לכיתות שלי. זה לא פורמלי. אני לא יכול להיות מורה למתחילים שהם מפוחדים ויש להם שאלות לגבי היכולת של עצמם. בכזה סוג של יחסים היוגה לא יכולה להתרחש. לכן ההתכנסות שלנו היא התכנסות שאינה קונבנציונלית. (פרשנט יוצר הרבה חידודי לשון) Unconventional convention
אינטנסיב שכזה צריך להיות מתוכנן וזה לא האופי שלי. אני לא מורה. משהו בי מלמד. אני לא צפוי. אני גם לא רוצה ליצור בעיות למארחים שלי. אני לא צפוי. אתם מתכננים. אני זקוק להרבה חופש כדי ללמד, אני לא יכול להיות פורמלי. אני לגמרי לא מודע למה אעשה ברגע הבא ולכן אני לא יודע איזו אוריינטציה אני יכול לתת לכם (כולם מתפקעים מצחוק .
יוגה היא בענין התנהלות החיים. אין דרך להיות באוריינטציה לחיים שלך.
אחד הפילוסופים אמר שהחיים הם דרמה – הטכסט שם ואתה צריך לשחק את התפקיד שלך. בחיים אתה צריך לשחק בלי טכסט. אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל דבר. אין טכסט לחיים. יוגה היא מהחיים והיא לחיים וכמו שהחיים אינם צפויים, גם אנחנו צריכים להיות לא צפויים. אמנם זו לא תכונה כל כך טובה אבל בחיים אתה צריך ללמוד להיות צפוי בעניני החיים, אבל יוגה היא לא ביזנס של החיים.
יוגה מאפשרת לנו להתבונן ולראות באופן אחר. בסנסקריט זה נקרא דיויה דרישטי
Divia drsti
בבהגגוד גיתה קרישנה נותן את היכולת הזו לארג'ונה ואז הוא רואה באמת מי קרישנה הוא. ארג'ונה רואה את קרישנה בכול.
לקדושה יש צורות שונות.
בתוכנו נמצא השליט הפנימי
Antaryami
הוא שולט מבפנים, לכן אנו לא מרגישים עבדות. האספקט הזה נמצא בתוך הלב. זהו אישוורה. הוא בתוך הפורושה הרוחני. הוא העיקרון הרוחני. נשמת הנשמה – פורושה ויששה בתוכנו. אל אישוורה צריך להתמסר באופן טוטאלי. הוא מנהל הכל מבפנים. האישוורה בתוכנו אינו הבורא האוניברסלי. הוא מכוון אלינו בלבד. אך מבחינת המהות זה אינו שונה.
האדם יוצר נפרדות אך מתוך לוויין לא רואים את הגבולות. האדם יצר את הגבולות. לאישוורה ניתן השם. אישוורה הוא קונספט לא רק שם. הוא השולט הפנימי, המאפיין, הישות. קודם מתקיים האובייקט ורק אז קוראים לו בשם. כאן השם בא קודם והעצם בא לאחריו.
מה שאתה למדת ומה שאתה מלמד אינו בהכרח מה שאיינגאר לימד. כשאנחנו קולטים זה שונה כי אין לנו אותו רקע. מה שאנחנו מקבלים או קולטים שונה אחד מהשני.
איינגאר אמר בזמנו " אני הופך דברים קשים לקלים ופרשנט הופך דברים פשוטים לקשים".
הוא היה מתקן. אני לא מתקן. הגישה שלי היא שאני לא ממהר. התלמידים שלי לא ממהרים. אם יש טעות פטאלית אני מתקן. לא מצאתי את זה חשוב בהוראה שלי לתקן את התלמידים אלא לפתח מודעות. אני עצמי צריך לדעת שטעיתי. אני עצמי צריך לתקן את עצמי. נראה לי עדיף שהאדם יתקן את עצמו, יגיד זה נכון וזה לא נכון ומשהו בתוכו יגיד – אני רוצה לעשות את זה נכון.
גורוג'י רצה שנפתח את היכולת לראות מה נכון ומה לא נכון. שנפתח מצפן פנימי.
התהליך צריך להיות איטי.
אני עצמי כל הזמן משנה את צורת העבודה שלי. כשאבי התחיל ללמד היה לו מומנטום. אני ראיתי את זה. אני נהגתי להסביר מה הוא עשה. ישבתי בפינה, הקשבתי לו וראיתי איך אתם מקבלים את מה שהוא אומר. הוא היה אומר לי לגבי הטעויות שלי. אני לא הלכתי למקום אחר. הייתי כל הזמן בפונה וכל הזמן בבית.
אתה מלמד את מה שאתה לומד ולא מה שמועבר לך בהוראה.
מה גורוג'י ניסה להגיד ולמה הוא התכוון? הוא היה צריך ללמד בשפה אחרת. זה היה מאוד קשה. חשוב שנשתמש בשפת האם שלנו כשאנחנו מלמדים.
תהיו פתוחים לספקות שלכם כלפי וכלפי ההוראה שלי. אני מלמד את מה שאני הבנתי. איני טוען אף פעם שאני מלמד מה שאיינגאר לימד. אתם חשופים לשיטות שונות של יוגה אבל זה לא המצב איתי. אני לא חשוף לכל זה. בכל 30 השנים האחרונות לא קראתי שום ספר יוגה אחר. אני קורא הרבה. את המיינד שלי ואת המיינד של התלמידים שלי. אני קורא את המיינד שלי עצמי. זו הבנה שלי של הוראתו של גורוג'י.
שמרתי על ריחוק מכל תהליך הסרטיפיקציה והתעודות למורים. זו לא דרכי.