זהו תרגום שכתבתי סימולטנית בעת הוראתו של פרשנט בפונה בדצמבר האחרון.עבור פרשנט איינגאר זו היתה התנסות ראשונה שבה הוא לימד קבוצה גדולה של מורים בכירים שהתאספו לכבוד האירוע מכל קצוות העולם. בדרך כלל הוא מלמד בצניעות את המורים שמגיעים מחו"ל לשהות במחיצתו במשך חודש. הוא מלמד את כיתות הבוקר המוקדמות 3 פעמים בשבוע. בכיתות אלו נמצאים גם תלמידיו המקומיים שבאים אליו בהתמדה לאורך השנים. הסמינר בו לקחתי חלק היה עמוק ומרתק מעבר לכל אפשרות מילולית לתאר את החוויה היוגית שפרשנט בדרכו הצנועה והחכמה העביר את כולנו. אעביר את הדברים עד כמה שאפשר נאמנים לדבריו של פרשנט לטובת היוגים בארץ:

ללמוד את היוגה – יש הרבה לדעת, לדעת ולהכיר את מה שאתה. אתה עצמך זה הדבר הכי פחות ידוע לך בחיים האלו. את עצמנו אנחנו לא יודעים. לדעת יוגה זה אומר שאתה מתחיל לדעת את עצמך, את האספקט של הליבה שלך. כשאתה מתוודע אליו אתה מתחיל לדעת יוגה. אם אתה יודע את היוגה אתה יודע את עצמך. יש לך מראה. אך אתה אינך מכיר את איך שאתה נראה עד שאין לך מראה. משהו צריך להראות לך את עצמך. אינך צריך לדעת את המראה אבל אתה רוצה לקנות מראה טובה שתשקף לך את עצמך. לדעת את המראה על ידי ראיית ההשתקפות חשוב יותר מאשר לדעת את המראה. יוגה היא דרשנה. אתה לומד דרך התנוחות אבל התנוחות אינן המטרה אלא הן אמצעי. זו אינה משימת חיים ללמוד את התנוחות. התנוחות הן כלים לא רק כדי לדעת מה אתה יכול או אינך יכול לעשות או לבצע. הן הופכות להיות מצבי גוף שמהן אתה לומד. הגוף שלך הוא הטקסט שלך, הספר שלך. המיינד הופך להיות ספר.
האם התנוחה מלמדת אותך יוגה?
לתנוחות יש פוטנציאל אופטימלי להיות ספר של יוגה ומראה בה הינך משתקף. התנוחות הן תנוחות אייקוניות וארכיטיפים. לנו עצמנו יש יכולת לקרוא את האחר עד גבול מסוים ואחרים יכולים לקרוא אותנו אך לנו יש בעיה לקרוא את עצמנו. העורב מסוגל להביא עין אחת שלו אל ארובת העין השניה. לנו אין יכולת כזו. אנחנו יכולים להפנות את החושים פנימה אל העולם הפנימי שלנו ואלו הדברים שאנחנו לומדים מיוגה. לא רק מה שאנחנו יכולים או לא יכולים לבצע.. זה הלימוד שלנו של יוגה.
אל תצפו שאלמד תנוחות ואתקן את התנוחות שלכם. ללמוד את התנוחות כדי לבצע אותן שונה מללמוד כדי לדעת. כאן אין את העניין כמה אני יכול לעשות. הרדיוס של מה שאתה יכול לעשות הוא מוגבל אך הרדיוס של מה שאתה יכול לדעת הוא מאוד רחב.
בגיל מבוגר הלעשת – מתקטן. אנחנו כולנו אחרי הגיל המבוגר. אם אתה יודע אתה מתבונן בעשייה שלך. מנקודת מבט כלכלית אתה עושה עם פחות משאבים. אתה מתאמץ פחות. החינוך של יוגה הוא חשוב. הידע הוא חשוב.
יוגה אינה הישג של גלגול חיים אחד. זה לוקח הרבה גלגולי חיים. אם יש לך את הידע הוא עובר איתך גם לגלגול הבא. מה שאתה משיג ברמת הגוף לא יעבור הלאה אבל הידע הופך לסמסקות והוא עובר הלאה.
אני מלמד אתכם להיות המורים של עצמכם.
יוגה היא נושא מאוד רחב. מהו הלימוד של יוגה? ישנם שני אספקטים ללימוד היוגה:
ללמוד לעשות משהו – יש לנו הרבה ללמוד ומה לרשום בתנוחות השונות. אני לא רוצה לעשות את זה כי זה אומר שלא למדתם מספיק, שהמורים שלכם לא לימדו אתכם. לא אלמד אתכם איך לעשות את התנוחות השונות.
האספקט האחר הוא: לדעת יוגה – הזנחנו את האספקט הזה.
ביוגה לא צריך לצפות למשהו מוגדר. ביוגה הקלאסית אין את הציפיה הזו שאתה מחכה למשהו מוגדר. אני באמת לא יודע מה אני הולך לעשות. לגורוג'י לא היתה הפריבילגיה הזו. הוא הקים את האינסטיטוט הזה והאינסטיטוט הזה (מוסד האם של איינגאר בפונה) היה קיים בשבילו כדי ללמד בו. הוא היה צריך לעבוד קשה מאוד. אנחנו דור שני – הוא עשה את העבודה בשבילנו. הוא הפיץ את היוגה. אם אני הייתי עושה כמוהו זה אומר שהוא לא עשה מספיק. לכן לא עשיתי את זה. לא עבדתי בהפצת היוגה. הוא עשה מספיק ואני צריך לעשות משהו אחר. החזון שלי הוא אחר. הוא עשה הרבה. כשהוא הרים אותי על כתפיו בעודי ילד, יכולתי לראות דברים שהוא לא ראה. הוא נאבק על הארוחות שלו, על האוכל שלו. זה לא אומר שאני צריך להתחיל מאותה נקודה. זו שטות. אני למדתי מהאופן שבו הוא מיצה את הפוטנציאל שלו למקסימום. הוא עצמו לא ממש הלך בדרכו של קרישנמצ'ריה המורה שלו.
זהו החלק הראשון. המשך יבוא.