לפני שנים רבות, הלשון, העין, האוזן, המיינד והנשימה התווכחו ביניהם מי הכי חשוב מביניהם. הם ניגשו לאבא שלהם פראג'אפטי, אדון הבריאה ושאלו לדעתו. "אדון", הם קראו, "מי הוא הטוב מאיתנו"? פראג'אפטי החכם הציע דרך פשוטה ליישב את ההדורים: "אותו אחד שעזיבתו את הגוף תהיה הגרועה שבגרועות, הוא הטוב מביניכם." הלשון עזבה ראשונה למשך שנה וכשחזרה היא שאלה "איך יכולתם לחיות בלעדי?" והאחרים ענו, "כמו אנשים אלמים, שאינם מדברים, אך הם עדיין יכלו לראות, לשמוע, לחשוב ולנשום כהלכה. כך שהלשון לא היתה הטובה ביותר. אחר כך העין עזבה למשך שנה וכשהיא חזרה, שאלה: "איך יכולתם לחיות בלעדי?" והאחרים ענו, "כמו אנשים עוורים, שאינם רואים". אך הם עדיין יכלו לדבר, לשמוע, לחשוב ולנשום כהלכה. כך שהעין לא היתה הטובה ביותר. לאחר מכן האוזן עזבה למשך שנה. כשהיא חזרה שאלה: " איך יכולתם לחיות בלעדי?" האחרים ענו: "כמו אנשים חרשים, שאינם שומעים." אך הם עדיין יכלו לדבר, לראות, לחשוב ולנשום כהלכה. כך שהאוזן לא היתה הטובה ביותר. לאחר מכן המיינד עזב לשנה. כשהוא חזר חזרה הוא שאל: " איך יכולתם לחיות בלעדי?" והאחרים ענו: "כמו ילדים שהמיינד שלהם לא מעוצב", אך הם יכלו לדבר, לראות, לשמוע ולנשום כהלכה. כך שהמיינד לא היה הטוב ביותר. בסוף, כשהנשימה היתה מוכנה לעזוב, היא עמדה לנתק את עצמה מהכול. או אז האחרים הבינו שהם אינם יכולים לחיות בלעדיה. "גבירתנו", הם קראו, "את הטובה מבינינו, אל תלכי מאיתנו !" כך המשל מסתיים ומסכם, האנשים אינם קוראים לחמישה האלה הלשונות הויטאליים, העיניים הויטאליות, האוזניים הויטאליות או המיינד (ס) הויטאליים אלא הנשימות הויטאליות – פראנה. "כיון שהנשימה הויטאלית הינה כל אלו". Chandyoga-Upanishad